הרמת סינוס – הליך מקדים להשתלת שיניים כאשר עובי העצם לא מספיק להחדרת שתל
מובן שתמיד יש את המקרים החריגים בהם ההרדמה עלולה להסתיים עם תקלות שונות. ברוב המקרים אין כל חשש ולאחר הטיפול, האזור מתחיל אט אט להתעורר.
באזור זה של הלסת קיים חלל אוויר שנקרא: הסינוס המקסילרי. החדרת שתל דנטלי דרך עצם לא מספקת אל תוך חלל הסינוס הפתוח עשויה ליצור דלקות וזיהומים שיגרמו לכישלון השתל. בהתאם, יש צורך לעבות את כמות העצם באזור לפני החדרת השתל.
הרמה מוצלחת של הסינוס תספק את התמיכה המתאימה לשתל הדנטלי.
למעשה מדובר בהצמחת עצם על חשבון הסינוס המקסילרי וזו הסיבה ששמו של ההליך בעגה המקצועית הוא "הרמת ריצפת הסינוס המקסילארי".
יתרונות – גודל הבלוק הוא בכך שיש לו חוזק ויציבות ראשוניים מאחר ומדובר בגוש של עצםץ את הבלוק עצם מקבעים עם ברגים לעצם הלסת ובדרך כלל מכסים בממברנה להגנה.
סיבוכים כגון: חום, נפיחות ניכרת של הפנים, הגדלה של בלוטות הלימפה בצוואר והגבלה בפתיחת הפה, דימום שאינו נפסק.
מדריך לטיפול החדשני...
לאחרונה, בקרב רופאי שיניים חל שימוש בגורמי צמיחה שמזרזים את התאחות העצם, ולמעשה חוסכים את ההמתנה גם כאשר מדובר בעצם סינטטית. תהליך חדשני זה כולל לקיחת דגימת דם של המטופל שממנה מוציאים פלאזמה המועשרת בפלאטלט.
במידה ואין הטבה מספר ימים לאחר הטיפול יש להגיע למרפאה לבדיקה.
כמו מרבית הטיפולים בתחום רפואת השיניים גם את ההליך של הרמת סינוס ניתן לבצע במספר דרכים.
בהרמת סינוס פתוחה, מבצע המנתח פתח או חלון בצד החיצוני קרא עוד של הלסת על מנת לקבל גישה אל החלל. לאחר פתיחת החלון, מרים המנתח את הרירית המדפנת את חלל הסינוס בעזרת כפיות ייעודיות מבלי לקרוע אותה. בין רצפת החלל לבין הרירית המורמת ממקם המנתח גרגירי עצם כתושה.
תופעה מוכרת היא שאובדן שיניים בלסת העליונה עלול לגרום להתדלדלות מסת העצם בלסת, התדלדלות הנגרמת מספיגת רכס העצם שנותר ללא שיניים. בעבר מי שהגיעו למצב בו לא היה די עצם לצורך קיבוע איתן של שתלים דנטליים נאלצו להסתפק בשיניים תותבות הנשלפות מן הפה, או ב"גשר" הנתמך על השיניים הסמוכות (ומזיק להן).
שתי אפשרויות הטיפול הן בטוחות ומתאימות לטיפול בשתלים באזור הסינוס המקסילרי.